ואם הוא לא ימצא עוד עבודה? תרגיל תאורטי שיכול לקנות שקט נפשי

בפוסט הקודם כתבתי על הייטקיסט בן 48 שפוטר, מחזיק נכסים בשווי של מיליוני שקלים, ובכל זאת חווה חרדה כלכלית.
הנקודה שם הייתה פשוטה: לא מספיק לדעת כמה יש לכם. צריך לדעת כמה מזה באמת נזיל, וכמה זמן הנזילות הזאת יכולה להחזיק את המשפחה אם המשכורת נעצרת.
הפעם אני רוצה לקחת את הדוגמה הזאת צעד אחד קדימה ולשאול שאלה שנשמעת קיצונית, אבל דווקא היא יכולה להרגיע:
מה יקרה אם אותו הייטקיסט לא ימצא עוד עבודה, מעכשיו ועד הפנסיה?
לא מפני שזה התרחיש הסביר ביותר, אלא מפני שדווקא כשבודקים תרחיש קיצון, מגלים לפעמים שהמצב פחות מפחיד מכפי שחשבנו ומאפשר שקט נפשי.
כדי להבין מה האפשרויות שעומדות בפניו, בניתי תרחיש תאורטי אחד. התרחיש בוחן אם ההון הנזיל שלו עשוי להספיק עד הפנסיה גם ללא הכנסה נוספת מעבודה.

תוכנית שיכולה להעניק לו שקט

כשאדם מפוטר באמצע החיים, הנטייה הטבעית היא לחשוב במונחים של חוסר:
אין משכורת, אין ודאות, ואין מושג כמה זמן ייקח עד שתגיע העבודה הבאה.
אבל לפעמים אפשר להפוך את השאלה.
במקום לשאול רק “כמה זמן אני אשרוד?”, אפשר לשאול:
האם אפשר לנהל את ההון שכבר צברתי כך שהוא יעניק לי זמן, שקט נפשי וגמישות?
התוכנית לא מחייבת אותו להפסיק לעבוד לצמיתות. היא פשוט מאפשרת לו לקבל החלטות בלי שהפאניקה תכתיב אותן.

ההנחות בתרגיל

נניח שלאותו הייטקיסט יש הון נזיל של 4.8 מיליון ש"ח, ויש לו עוד 19 שנה עד הפנסיה.
בתרגיל הזה אני מחלק את הסכום לשני חלקים:

• 4.08 מיליון ש"ח בתיק השקעות
• 720 אלף ש"ח בקרן כספית

ההנחה היא שתיק ההשקעות יניב בממוצע 5% בשנה, והקרן הכספית תניב 4% בשנה.
אלו הנחות שמרניות יחסית. המטרה כאן היא לבדוק אם גם בתנאים סבירים, בלי להסתמך על תשואות חריגות, אפשר לבנות מסלול יציב עד הפנסיה.

איך נראית המשיכה

לפי התרגיל, אותו הייטקיסט יכול למשוך בכל שנה סכום ששווה ל־7% מהסכום ההתחלתי בתיק ההשקעות.
הסכום השנתי עומד על 336 אלף ש"ח, או 28 אלף ש"ח בחודש. הקרן הכספית מייצרת בתרגיל הכנסה נוספת של 28,800 ש"ח בשנה.
לאחר מס, ההכנסה החודשית הזמינה עומדת על כמעט 23 אלף ש"ח.
הסכום הזה לא יתאים לכל משפחה, וייתכן שהוא ידרוש התאמה של רמת ההוצאות. עם זאת, הוא עשוי לספק למשפחה בסיס סביר מאוד לחיים גם בלי הכנסה מעבודה.
לצד גובה המשיכה, חשוב להבין גם מאיזה חלק של התיק מושכים את הכסף בכל מצב.

למה הקרן הכספית חשובה כל כך

אחד הסיכונים המרכזיים בתקופה ארוכה ללא הכנסה מעבודה הוא תזמון גרוע של הירידות בשוק.
אם הבורסה יורדת בשנים הראשונות, ומשיכות המחיה מחייבות מכירה של השקעות בזמן הירידות, התיק עלול להיפגע בצורה שתקשה עליו להתאושש בהמשך.
לכן התרגיל כולל כרית ביטחון בדמות הקרן הכספית.
720 אלף ש"ח מספיקים לכשנתיים של משיכות. אם השוק יורד, אותו הייטקיסט יכול לממן את הוצאות המחיה מהקרן הכספית ולהימנע ממכירת השקעות בתקופה חלשה. כך הוא נותן לתיק זמן להתאושש.
הקרן הכספית מספקת גם ערך פסיכולוגי משמעותי. הידיעה שיש כסף זמין לשנתיים מעניקה מרווח נשימה, מפחיתה את הלחץ ומקטינה את הסיכוי לקבל החלטות חפוזות דווקא כשהשווקים סוערים.

מה נשאר אחרי 19 שנה

לפי החישוב, אותו הייטקיסט יכול לקבל במשך 19 שנה הכנסה חודשית של כמעט 23 אלף ש"ח ולהגיע לגיל הפנסיה כשעדיין נשאר כסף בתיק ההשקעות.
בסוף התקופה נשארים בתיק כ־366 אלף ש"ח, נוסף על הזכויות הפנסיוניות והנכסים האחרים שכבר צבר.
התרגיל מראה כיצד ההון יכול לממן את החיים עד הפנסיה בלי להיגמר לפני שמגיעים אליה.
גם תחת ההנחה המחמירה שהוא לא יעבוד עוד בכלל, ייתכן שיש לו מסלול סביר שיאפשר לו לעבור את 19 השנים הקרובות בלי משבר כלכלי.

מה התוכנית מעניקה לו כבר היום (הרבה שקט נפשי)

הערך של התרגיל חורג מהמספרים שמופיעים בגיליון. הוא משנה את הדרך שבה אותו אדם יכול להסתכל על מצבו.
אדם שמרגיש שאין לו ברירה יחפש את העבודה הבאה מתוך לחץ. אדם שיודע שיש לו מסלול אפשרי יכול לחפש עבודה מתוך בחירה.
ההבדל הזה משמעותי.
הוא יכול לקחת את הזמן ולבדוק מה הוא באמת רוצה לעשות בשלב הבא. אפשר לדוגמה ללמוד, להתאוורר, לבלות יותר עם הילדים, לשקול שינוי מקצועי ואולי ליהנות מחלקים בחיים שנדחקו הצידה במשך שנות העבודה העמוסות.
הוא עדיין יכול לבחור לחזור לעבוד, במשרה מלאה או חלקית. גם הכנסה נמוכה בהרבה מזו שהרוויח בהייטק תשפר את התוכנית ותקטין את המשיכה מהתיק.
הידיעה ש“גם אם לא אמצא עבודה מחר בבוקר, אני לא נופל מהצוק” יכולה לעזור לו לישון טוב יותר בלילה.

המגבלות של התרגיל

התרגיל מלמד שלפעמים החרדה הכלכלית נובעת מחוסר בתוכנית ברורה. כאשר לא יודעים מה צפוי לקרות לכסף, כל שנה ללא עבודה נראית מסוכנת. חישוב מסודר נותן לחרדה גבולות ומאפשר לקבל החלטות על בסיס מספרים.
עם זאת, מדובר במודל פשוט שמבוסס על כמה הנחות.
התשואה בפועל לא תהיה קבועה. ייתכנו שנים של עליות חדות לצד שנים של ירידות. גם התשואה של הקרן הכספית עשויה להשתנות עם הריבית במשק.
החישוב גם מניח הוצאה קבועה ואינו מביא בחשבון באופן מלא אינפלציה, הוצאות חריגות, שינויים במיסוי או שינויים במצב המשפחתי. בנוסף, תשואה ממוצעת של 5% אינה מבטיחה שהתיק יתפתח בדיוק כפי שמוצג בטבלה. לסדר שבו מגיעות התשואות יש חשיבות רבה.
החישוב נועד להמחיש עקרונות של תכנון תזרים, נזילות וניהול סיכונים. הוא אינו המלצה לבצע פעולה בניירות ערך, אינו מבטיח תשואה ואינו תחליף לייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או תכנון כלכלי אישי מבעלי המקצוע המתאימים.

השורה התחתונה

אם אותו הייטקיסט יתמקד רק בתרחיש הגרוע ביותר, הוא עלול להרגיש שהוא חייב לקבל מיד את העבודה הראשונה שתופיע.
חישוב מסודר ותוכנית זהירה עשויים להראות לו שיש ברשותו משאב יקר מאוד:
זמן.
הזמן הזה מעניק לו שקט נפשי, חופש בחירה ואפשרות לבנות את הפרק הבא בחייו בלי לפעול מתוך בהלה.

הערה אישית

אני לומד כיום קורס בייעוץ פיננסי למשפחות. במסגרת הלימודים אני מעמיק בבניית תזרים, מיפוי נכסים והתחייבויות, ובחינת תרחישים כלכליים לטווח ארוך.
בעתיד, בניית תזרים מהסוג שהצגתי כאן תהיה אחד השירותים שאוכל להציע למשפחות: חיבור בין הנתונים הפיננסיים שלהן לבין תוכנית מעשית שתעזור להן להבין מה האפשרויות שעומדות בפניהן ולקבל החלטות מתוך תמונה ברורה יותר.
השירות יתמקד בתכנון כלכלי ובבניית תזרים משפחתי, ולא במתן המלצות לביצוע פעולות בניירות ערך.