לא מספיק לדעת כמה יש לכם. צריך לדעת כמה מזה באמת נזיל

נתקלתי בפוסט של אדם בן 48 שפוטר מההייטק. לפי הנתונים שפרסם, יש לו נכסים בשווי של מיליוני שקלים: דירה ללא משכנתה, תיק השקעות גדול, פנסיה וקרנות השתלמות.
על הנייר הוא במצב מצוין. ובכל זאת, הוא כתב שהוא נמצא בחרדה כלכלית קיומית.
זה אולי נשמע מוזר, אבל יש הבדל גדול בין להיות עשיר בנכסים לבין להיות נזיל.
אנחנו רגילים לחבר את שווי הדירה, תיק ההשקעות והפנסיה ולקבל את השווי הנקי שלנו. זה מספר חשוב, אבל הוא לא תמיד עונה על השאלה שמטרידה אותנו כשהמשכורת נעצרת:
כמה זמן אפשר להמשיך לחיות בלי הכנסה?

שווי נקי ונזילות הם לא אותו הדבר

נניח שלמשפחה יש דירה בשווי 2.5 מיליון שקל, פנסיה של מיליון שקל ותיק השקעות של 500 אלף שקל.
השווי הנקי שלה גבוה, אבל אי אפשר לשלם בסופר באמצעות חלק מהדירה, וכספי הפנסיה בדרך כלל אינם זמינים לשימוש שוטף.
לכן חשוב להבין מה באמת עומד לרשותנו עכשיו: מזומן, פיקדונות, השקעות שאפשר למכור וכספים נזילים אחרים. לצד הסכום עצמו צריך להביא בחשבון גם מסים, תנודתיות והאפשרות שניאלץ למכור השקעות דווקא לאחר ירידה בשוק.

דירה היא נכס, אבל לא קרן חירום

דירה ללא משכנתה מעניקה ביטחון ומקטינה את הוצאות המגורים. עם זאת, כל עוד גרים בה, היא לא מייצרת כסף לתשלום החשבונות.
כדי להשתמש בחלק מהשווי שלה צריך למכור, לעבור לדירה זולה יותר, להשכיר או לקחת משכנתה כנגדה. כל אחת מהאפשרויות דורשת זמן ולעיתים גם ויתורים.
אפשר להיות עשירים בנכסים ועדיין להחזיק מעט כסף נזיל.

גם תיק השקעות אינו זהה למזומן

תיק השקעות סחיר נחשב נזיל, משום שאפשר למכור אותו במהירות. אבל השווי שמופיע באפליקציה אינו בהכרח הסכום שיהיה זמין לשימוש.
השוק עלול לרדת בדיוק בתקופה שבה איבדנו את מקום העבודה. מכירה יכולה גם ליצור חבות מס. לכן תיק השקעות הוא חלק מהביטחון הכלכלי, אך לא תמיד תחליף מלא למזומן.

פנסיה היא כסף של העתיד

הפנסיה שייכת לנו והיא חלק מרכזי מהשווי הנקי. ברוב המקרים, היא אינה מיועדת לממן את החודשים שאחרי פיטורים.
אפשר להחזיק חיסכון פנסיוני גבוה מאוד ובכל זאת להתמודד עם לחץ תזרימי היום. אין בכך סתירה.

לא רק לשמור על הכסף, אלא גם להפעיל אותו

נזילות לא אומרת שכל הכסף חייב לשבת בעובר ושב.
לאחר ששומרים סכום מתאים להוצאות הקרובות ולמקרי חירום, אפשר להשקיע חלק מהכסף הנזיל בצורה שתייצר תזרים מזומנים. אג"ח עשויות לשלם ריבית, מניות מסוימות מחלקות דיבידנדים, וגם קרנות כספיות או פיקדונות יכולים לייצר תשואה.
נניח שמשפחה מוציאה 20 אלף שקל בחודש, והנכסים שלה מייצרים תזרים ממוצע של 4,000 שקל. היא עדיין תצטרך למשוך כסף מהחיסכון, אבל רק 16 אלף שקל בחודש במקום 20 אלף.
המשמעות היא שהכסף יכול להספיק לתקופה ארוכה יותר.
עם זאת, לא כדאי לבחור השקעות רק לפי הדיבידנד או הריבית שהן משלמות. דיבידנד יכול להיחתך, אג"ח עלולה לרדת בערכה, ותשואה גבוהה יותר בדרך כלל כרוכה גם בסיכון גבוה יותר. המטרה היא לבנות שילוב שמתאים לצורך בתזרים, לרמת הסיכון ולמשך הזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף.
ישנו מספר רב של דרכים שיכולות לייצר מידה מסוימת של ודאות, כמו לדוגמה קניה של סולם אג"ח, ככה שבכל חודש בשנה הקרובה יתקבל סכום שידוע מראש. זה אמנם פתרון זמני, אבל אחד שבהחלט יכול להקל את החרדה הכלכלית בטווח הקצר.

המספר שכדאי להכיר

במקום לשאול רק “כמה יש לי?”, כדאי לחשב גם:
כמה חודשי מחיה נזילים יש לי?
החישוב הבסיסי הוא:
נכסים זמינים לשימוש ÷ ההוצאה החודשית נטו לאחר הכנסות מהתיק = מספר חודשי המחיה
הסבר מפורט יותר ניתן למצוא בפוסט הראשון שכתבתי בנושא פיטורים
אם למשפחה יש 240 אלף שקל בנכסים נזילים, ההוצאה שלה היא 20 אלף שקל בחודש ואותם 240,000 מייצרים 1,000 שקל בחודש, קצב המשיכה מהחיסכון הוא 19 אלף שקל. במקרה כזה הכסף יכול להספיק לכ־13 חודשים, במקום ל־12.

לפעמים החרדה הכלכלית נובעת מחוסר בהירות

אדם יכול להחזיק נכסים בשווי מיליוני שקלים ועדיין לא לדעת מה יקרה אם לא יעבוד במשך שנה.
כאשר אין תשובה ברורה, הפחד נשאר כללי וגדול. חישוב הנזילות, ההוצאות והתזרים שהנכסים מייצרים הופך אותו למשהו שאפשר למדוד ולתכנן.
כדאי להכיר שלושה מספרים: השווי הנקי, סכום הכסף הנזיל וקצב המשיכה החודשי מהחיסכון.
המספר הראשון מספר מה צברתם לאורך השנים. שני האחרים מספרים כמה זמן וחופש יש לכם היום.
ביטחון כלכלי אינו נמדד רק בכמות הנכסים שיש לכם, אלא גם ביכולת שלהם לממן את החיים לאורך זמן.