הריבית ירדה. המשכנתה שלכם קצת הוזלה, אבל אם היא גם תחליש את השקל, ועלות השכר שלכם בדולרים תרד. וזה הרבה יותר חשוב

ריבית בנק ישראל ירדה.
אם יש לכם משכנתה במסלול פריים, אלה חדשות טובות. ההחזר החודשי שלכם ירד קצת.
אבל אם אתם עובדים בהייטק, יכול להיות שההשפעה החשובה באמת בכלל לא תהיה במשכנתה.
היא תהיה בשער הדולר.

המשכנתה באמת נהייתה קצת יותר זולה

ב־1 בספטמבר הוריד בנק ישראל את הריבית ב־0.25%, ל־3.25%. זו הייתה הורדת הריבית השלישית ברציפות, וריבית הפריים ירדה בעקבותיה ל־4.75%.
לפי חישוב שפורסם בכלכליסט, במשכנתה של 1.1 מיליון שקל, שבה 45% מההלוואה נמצאים במסלול פריים, הורדת הריבית האחרונה מקטינה את ההחזר בכ־73 שקל בחודש.
876 שקל בשנה.
נחמד.
מאז שיא הריבית, הירידות המצטברות כבר חוסכות בדוגמה הזאת יותר מ־400 שקל בחודש. זה כבר מורגש יותר.
אבל גם זה כנראה לא הדבר החשוב ביותר שהורדת הריבית יכולה לעשות עבורכם.

מה הקשר בין הריבית לדולר?

כסף מחפש תשואה.
אם אפשר לקבל ריבית גבוהה יותר על השקעה במדינה אחת מאשר במדינה אחרת, כל השאר שווה, המדינה עם הריבית הגבוהה יותר הופכת לאטרקטיבית יותר למשקיעים.
כשהריבית בישראל יורדת ביחס לריבית בארה"ב, נכסים שקליים נעשים קצת פחות אטרקטיביים יחסית לנכסים דולריים.
חלק מהכסף עשוי לעבור משקלים לדולרים.
יותר ביקוש לדולרים ופחות ביקוש לשקלים פועלים לכיוון של היחלשות השקל.
זה לא אומר שכל הורדת ריבית תגרום לדולר לעלות. שערי מטבע מושפעים מעוד הרבה דברים: המצב הביטחוני, שוקי המניות, מצב הכלכלה בישראל ובעולם וציפיות המשקיעים.
אבל הורדת ריבית היא אחד הכוחות שפועלים בכיוון הזה.
אחרי החלטת הריבית האחרונה, למשל, השקל נחלש בכ־1.1% מול הדולר.

ואם השקל נחלש, אתם נהיים זולים יותר

וזה החלק שמעניין במיוחד אם אתם עובדים בחברה שמוכרת בחו"ל.
הרבה חברות הייטק ישראליות מכניסות דולרים.
הלקוחות משלמים בדולרים. המשקיעים משקיעים בדולרים. ההכנסות של החברה נמדדות פעמים רבות בדולרים.
אבל אתם מקבלים משכורת בשקלים.
נניח שעובד בישראל עולה לחברה 30 אלף שקל בחודש.
אם דולר שווה 3 שקלים, המשכורת הזאת עולה לחברה 10,000 דולר.
אם הדולר עולה ל־3.30 שקלים, אותם 30 אלף שקל עולים לחברה בערך 9,100 דולר.
מבחינת העובד, שום דבר לא השתנה. הוא עדיין מקבל 30 אלף שקל.
מבחינת החברה, אותו עובד נהיה זול בכמעט 9%.
וזה הבדל גדול בהרבה מ־73 שקל בחודש במשכנתה.

למה זה חשוב?

כי כשחברה בינלאומית מחליטה איפה להעסיק את העובד הבא שלה, היא לא מסתכלת רק על איכות העובדים.
היא מסתכלת גם על המחיר.
ישראל אינה מקום זול להעסיק בו מהנדסי תוכנה.
וכשהשקל חזק, עובד שמקבל משכורת בשקלים הופך ליקר עוד יותר במונחים דולריים.
רשות החדשנות מעריכה שכ־80% מתפוקת ההייטק הישראלי מיועדת ליצוא. כשההכנסות של חברה הן בדולרים אבל חלק גדול מהשכר וההוצאות שלה משולמים בשקלים, שקל חזק פוגע ברווחיות שלה.
הבעיה אינה רק אצל סטארטאפ ישראלי קטן.
דמיינו חברה אמריקאית עם מרכזי פיתוח בישראל, פולין והודו.
כשהיא מחליטה היכן לפתוח עשר משרות חדשות, העלות של כל מרכז חשובה.
שינוי בשער הדולר יכול להפוך את העובד בישראל לזול או יקר יותר בלי שהמשכורת שלו השתנתה אפילו בשקל.

אז הורדת הריבית טובה לעובדי הייטק?

היא בהחלט יכולה לעזור.
בצד אחד, היא מורידה קצת את עלות החוב. אם יש לכם משכנתה בריבית פריים, אתם רואים את זה ישירות בהחזר החודשי.
אבל יש גם צד שני.
אם ריבית נמוכה יותר בישראל תתרום להיחלשות השקל, עלויות השכר בישראל ירדו במונחים דולריים.
זה יכול להפוך העסקת עובדים בישראל לאטרקטיבית יותר.
זה לא אומר שהדולר בהכרח יעלה, וזה בוודאי לא אומר שהורדת ריבית תמנע פיטורים. שער הדולר הוא רק אחד מהגורמים שחברות שוקלות כשהן מקבלות החלטות.
אבל הוא גורם שכדאי להבין.
כי אתם יכולים לקבל את כל השכר שלכם בשקלים, לשלם את המשכנתה בשקלים ולא להחזיק אפילו דולר אחד בחשבון הבנק ועדיין להיות מושפעים מאוד משער הדולר.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים שהריבית ירדה, אתם יכולים לבדוק כמה חסכתם במשכנתה.
אבל אחרי זה תסתכלו גם על הדולר.
יכול להיות ששם נמצא המספר החשוב יותר.